אלקטרה מוצרי צריכה ישראל (1951) בע"מ נ' עיריית רחובות

פסק דין

בפני בקשה לדחיית התובענה על הסף בשל העדר סמכות עניינית, קיומו של מעשה בית דין, שיהוי ו/או התיישנות.

המשיבה מחזיקה בנכס המצוי בתחום שיפוטה של עיריית רחובות החל מתאריך 9.9.02 , המשמש כחנות לממכר מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.

לטענת המשיבה בתחילת שנת 2009, בעקבות בדיקה שערכה באמצעות חברת ערך נכסים ומיסוי מקרקעין בע"מ נודע למשיבה כי חויבה ע"י המבקש בארנונה בגין כלל הנכס לפי סיווג "חנויות" בעוד שבנכס קיים שטח של 68 מ"ר המשמש את המשיבה כמחסן.

לאור הממצא בבדיקה פנתה המשיבה למבקש וביקשה לתקן את חיובי הארנונה.

המבקש ענה כי אכן שטח של 67 מ"ר יסווג לפנים משורת הדין כ"מחסן" בהתאם לצו הארנונה של העיריה.

לטענת המשיבה הזיכוי בגין שינוי הסיווג החל מיום ההשגה – 1.7.09 ולא מיום תחילת החזקה בנכס ע"י המשיבה.

המשיבה עותרת בתביעתה לחייב המבקש להשיב למשיבה את הכספים ששילמה לטענתה ביתר מיום 9.9.02 ועד 1.7.09 בסך 122,540 ₪.

המשיבה הגישה תביעתה בעילות של רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה ועוד.

המבקש עותר כאמור לדחיית התובענה על הסף .

טענת העדר סמכות עניינית

לטענת המבקש, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה שכן, בית המשפט האזרחי ידון בתביעת השבה רק במקרים חריגים, כאשר עובדות תובענה זו אינן נמנות עליהן.

לטענת המשיבה, יש לזכותה בגין תשלומי יתר לכאורה, ששולמו על ידה החל מיום 9.9.2002 ועד ליום 1.7.2009, לאור האמור במכתב המבקש מיום 3.9.2009 לפיו, סוברת המשיבה כי יש להחיל את תיקוני הסיווג של שטח בגודל 67 מ"ר באופן רטרואקטיבי החל מיום 9.9.2002.

מכך עולה כי המחלוקת בין הצדדים נסובה על טענות מובהקות המצויות בסמכות מנהל הארנונה וועדת הערר, מאחר והן נוגעות לסיווגו של הנכס ואין להידרש לטענה זו במסגרת תביעת השבה.

עוד טוען המבקש כי במכתב מנהל הארנונה צוין כי סיווגו של שטח בגודל 67 מ"ר בלבד, ישונה למחסן, כאשר התיקון בוצע "לפנים משורת הדין" החל מיום 1.7.2009.

אין בשינוי זה, כדי לשנות את העובדה כי השומות לשנים קודמות הפכו חלוטות ואין להחיל את תיקון הסיווג רטרואקטיבי.

אילו חפצה המשיבה לתקוף את החלטה זו של מנהל הארנונה, הייתה פתוחה בפניה הדרך לעשות כן במועד הקבוע בדין- (תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א-2000) ותביעת השבה אינה הדרך הראויה לעשות כן.

סעיף 3 לחוק הרשויות המקומית (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו- 1976, מקנה למנהל הארנונה ולוועדת הערר את הסמכות הייחודית לדון במחלוקות הנוגעות לגודלם ולסיווגם של נכסים (להלן:"חוק הערר"):

"השגה

3. (א) מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה: